סימני חרדה אצל ילדים ומתבגרים 

חרדה היא תגובה טבעית של הגוף למצב של סכנה. במצבים בהם קיימת סכנה (ממשית או מדומיינת) מערכת החרדה מתעוררת לתגובה על מנת להתמודד ולהגן על האדם במצב המסוכן. חרדה אצל ילדים מתעוררת בשלבים מסוימים של ההתפתחות כחלק מן ההתפתחות הנורמטיבית. כאשר תגובת החרדה מופיעה בעוצמה אשר גורמת למצוקה רבה או מפריעה באופן שוטף לפעילויות היומיומיות של הילד, אלו המצבים המצריכים טיפול רגשי. ילדים חרדים נוטים לתפוס אירועים שליליים בעלי סבירות נמוכה (כמו תאונה או הידבקות במחלה נדירה) כבעלי סבירות גבוהה ולכן לחוש דאגות מוגזמות הגורמות להם סבל רב. בנוסף הם נוטים לפתח תסמינים גופניים כמו כאבי ראש, דופק מואץ, הזעה וקשיי נשימה. לילדים אלה, חסרות בדרך כלל דרכי התמודדות יעילות עם החרדה ולכן כשמתעוררת אצלם מצוקה, הם מתקשים להירגע ונוטים להגיב בדרך שדווקא מגבירה את מצב הלחץ שלהם. הם נוטים לברוח ממצבים מעוררים חרדה (למשל, לעזוב את הכיתה באמצע מבחן), להימנע ממצבים בהם הפחד עשוי להתעורר (למשל לצאת לטיולים, לישון בבית של חבר), או שהם מתרגלים להיעזר בהוריהם כמקור חיצוני להרגעה ומתקשים לתפקד בלעדיהם, דבר שפוגע בעצמאות הרגשית שלהם ומשאיר אותם תלויים בהורים או במקורות הרגעה חיצוניים.

כיצד נדע להבחין מתי תופעות של פחד וחרדה הן תופעות טבעיות ומתי הן חריגות ומצריכות התערבות מקצועית?

עד גיל שנתיים - פחד מפני רעשים פתאומיים, חרדת נטישה, פחד מפני זרים הן נורמטיביות לגיל. כמו כן, בגיל שנתיים ושלוש - פחד מפני חיות שונות ופחד מהחושך. בגיל זה קורה גם שילדים מתעוררים מסיוטים ומגלים פחד מפני חלומות רעים, פחד או חשש מפני ליצנים ותחפושות. תחפושות מהווה מעין החלפת זהות שעלולה להיות מפחידה עבור ילדים בגיל זה. בגילאי הגן (4,5) בהלה או פחד מפציעות או מראה של דם, הן פחדים נורמטיביים. בגילאי בית הספר - לחץ וחרדה מפני בחינות ונטיה לדאגה סביב שאלות של מקובלות חברתית ומיקום חברתי. בגיל ההתבגרות ובני נוער - חרדה בהקשרים של סוגיות חברתיות, זהות מינית, קשרים בין המינים, ומראה חיצוני. חרדות אלו לעיתים מעסיקות בני נוער בצורה קיצונית.

מהם הסימנים המצריכים פניה לטיפול רגשי או ייעוץ להורים?

חרדה שאינה תואמת גיל - בן 10 שפוחד מן החושך, בת 13 שמפחדת ממכשפות, הם דוגמאות למצבים שמבטאים חרדה שאינה תואמת גיל ומחייבים פניה להערכה וטיפול רגשיים

סימנים המעידים על מתח נפשי ועל מצב של חרדה - שטיפת ידיים אובססיבית, פעולות כפייתיות (כמו סידור חפצים בצורה מסוימת), תלישת שיער אובססיבית, חיטוט אובססיבי בפצעים, טיקים ווקליים (קוליים) או מוטוריים, קושי להישאר לבד בבית או בחדר הפרטי, פחד מוגזם מגנבים או מפריצות לבית, פחד מוגזם מחיות מחמד ידידותיות (כלב, חתול).  

מידת המצוקה שהחרדה מעוררת אצל הילד ואצל המבוגרים סביבו. במקרים רבים של חרדה, הסימנים הרגשיים והגופניים של החרדה לא יהיו בולטים, אלא יובילו את הילד להתרחק ככל הניתן מהגורם שנתפש על-ידו כמאיים. כך למשל ילד שסובל מחרדה חברתית ימנע מלהיפגש עם חברים, ללכת לקרובי משפחה בני גילו, לעשות עבודות לימודיות עם ילדים מהכיתה, ללכת לחוגים ולתנועת נוער ויסתגר בבית. ההימנעות ממצבים רבים עלולה לגרום מצוקה, חוסר נוחות בהתנהלות היום יומית ואף פגיעה בהתפתחות התקינה